רישום בית משותף
כל נכס נדל"ן חייב ברישום אצל רשם המקרקעין, ורובנו מכירים את תהליך הרישום הזה תחת השם רישום בטאבו. כאשר מדובר בבית משותף, קרי בניין ובו לפחות שתי דירות, תהליך הרישום נקרא רישום בית משותף והוא מבוצע בפנקס הבתים המשותפים של רשם המקרקעין. כיצד מבוצע תהליך הרישום ולמה בכלל צריך לרשום בית משותף? על כך בשורות הבאות.
מהו רישום בית משותף?
כל נכס נדל"ן בישראל חייב להיות מתועד אצל רשם המקרקעין, המשויך למשרד המשפטים. כאשר מדובר בבית משותף, קרי בניין ובו 2 דירות נפרדות או יותר, מבוצע תהליך של רישום בית משותף בפנקס הבתים המשותפים של רשם המקרקעין. הסיבה לכך היא שמדובר בנכס שיתופי המחולק בין מספר דיירים שונים. בית משותף שלא יירשם בפנקס הבתים המשותפים, לא ייחשב למעשה לבית משותף וההתייחסות אליו תהיה כאל יחידה בודדת ללא הפרדה לדירות.
למה צריך לעשות רישום בית משותף?
נכס נדל"ן הוא נכס משמעותי ויקר בעל אורך חיים של עשרות ומאות שנים. בהתאם לכך מנהלת המדינה רישום אודות כל הנכסים בישראל, וזאת על מנת להבטיח שבכל רגע נתון ידוע מיהם הבעלים של כל נכס ומהם ההיתרים שניתנו לו היום, אתמול ולפני 30 שנה. בתהליך הרישום מסופקים לרשם המקרקעין כל הפרטים אודות המבנה ובכלל זה תקנון הבית המשותף ותשריט המבנה. כל המסמכים מאוגדים אל תוך תיק בית משותף שנשמר בארכיון המדינה לטובת הציבור. המשמעות היא שכל אדם יכול לעיין בתיק בית משותף על ידי הגשת בקשה לעיון לרשם המקרקעין. הבעלים יכולים להיעזר בכך לצורך מסחר בנכס או פתרון סכסוכי שכנים, כאשר אין הסכמה למשל לגבי חלוקת הרכוש המשותף בין בעלי הדירות בבניין, ויש צורך לעיין במסמכי המקור לשם כך.
כיצד מבצעים רישום בית משותף?
רישום בית משותף מבוצע מול רשם המקרקעין במשרד המשפטים, על ידי הבעלים או באי כוחם. תהליך הרישום מבוסס למעשה על מילוי טופס בקשה, שאותו ניתן להוריד באתר רשם המקרקעין אונליין. בנוסף לטופס הבקשה יש לצרף תקנון בית משותף במידה וקיים כזה (במידה ולא, על הבניין יחול התקנון המצוי המופיע בתוספת הראשונה לחוק המקרקעין), תשריט בית משותף ואישור על תשלום אגרת הרישום.
הגשת תקנון בית משותף היא אינה חובה, ולמעשה מרבית הבתים המשותפים בישראל אינם כוללים תקנון מוסכם משל עצמם, קרי תקנון שגובש על ידי הדיירים בינם ובין עצמם. במקרים בהם לא מוגש תקנון במסגרת רישום בית משותף, באופן אוטומטי חל על הבניין התקנון המצוי שהוא נוסח תקנון ברירת מחדל, המופיע בתוספת הראשונה של חוק המקרקעין.
תשריט בית משותף הוא מרכיב המפתח בתהליך הרישום, ולשם הכנתו יש להיעזר באנשי מקצוע ובתכניות הבנייה של המבנה. בתשריט יש לספק את כל הפרטים של הבניין כולו ושל כל דירה בנפרד, הן בצורה טקסטואלית והן באמצעות תיאור גרפי/ שרטוט של הבניין כולו ושל כל דירה בנפרד.
מעבר למסמכים בסיסיים אלה, שחייבים להיות מצורפים לכל בקשת רישום, ישנם מסמכים נוספים הנדרשים בהתאם למקרה ובהתאם לרישום ספציפי שמעוניינים הדיירים לבצע (למשל הצמדה של רכוש משותף לאחת הדירות). כמו כן, במהלך בחינת הבקשה עשוי המפקח על רישום מקרקעין לבקש מסמכים נוספים ואסמכתאות שלדעתו נדרשות על מנת להשלים את תהליך הרישום.
אחרי שאמרנו את זה, רישום בית משותף או שיפוץ בניין משותף הוא בסך הכל תהליך פשוט ומהיר, ואם מדובר ברישום סטנדרטי וכל המסמכים מצויים בידי הבעלים, ניתן להשלים את התהליך בתוך שבועות ספורים.
